מתוך הכתבה במגזין און לייף:


ענת מליסדורף עשתה מהפך בחיים מלהיות אשת פרסום, למקצוע שהיה תמיד חלום ילדות.
יופי של שינוי - פרויקט מיוחד של און לייף וסופר פארם

 "הבנתי שהגיע הזמן שלי ללכת עם הייעוד שלי ועם מה שנכון עבורי.
יש לי פרפרים בבטן שנותנים לי דרייב, והיום אני מבינה מה הרגישו האנשים סביבי במשרד הפרסום כל פעם שעלתה מודעה לאוויר. לא הרגשתי ככה אז, אבל היום, אני מאושרת".

ענת מליסדורף, אמא ל-3 ילדים, החליטה באמצע החיים לעצור את הכל, ולעשות שינוי של 180
מעלות. היא החליפה את המשרד שלה באחד ממשרדי הפרסום המובילים בישראל, בחדר הלידה
והפכה לדולה שמלווה יולדות לפני, במהלך ואחרי הלידה, ברגע הכי אינטימי בחייהן.
 
"כל שינוי הוא לא נוח" אומרת ענת, ומסבירה: "יש פחד משינוי כי אנחנו אוהבים את ההרגלים
שלנו, והחששות הם בעיקר כלכליים. עוזבים מקום עבודה מסודר ועוברים להיות עצמאיים".

אבל עבור ענת, האפשרות להיות עם נשים ברגע הכי משמעותי של חייהן, שווה את הכל. "להפוך
להורים זה מרגש, וזה לא משנה אם מדובר בלידה ראשונה או עשירית".
 
ענת פגשה השבוע את אפרת אצ'רקן, מאפרת לייף, לחגוג את יום השנה לשינוי הגדול של חייה,
ראו כיצד היא עשתה זאת

 http://www.onlife.co.il/סגנון/יופי-של-שינוי/61923/היום-יש-לי-פרפרים-בבטן-מהעבודה


למרות התנאים הנוחים והאנשים איתם עבדה, החליטה ענת לעזוב הכל ולהגשים את חלומה מילדות.
 "מניסיוני האישי, אסור לוותר על החלום, ובשום אופן לא לתת לרגשות הפחד לעצור או אפילו לעכב אותך. תמיד חשבתי שהריון הוא חוויה מדהימה, אהבתי להקשיב לנשים בהריון, בגיל 10 כבר קניתי ספרי הריון ולידה, ועם השנים זה רק התעצם. הבנתי שאני רוצה ללכת עם היעוד שלי".

פורסם במגזין און לייף אוגוסט 2013


 

 

לקראת לידה: עכשיו כל מה שנשאר זה... הלידה
 

עברת את כל הבדיקות, המתנת ארבעים שבועות ועכשיו כל מה שנותר הוא לעבור את הלידה. איך
עושים את זה נכון? לא מהססים לשאול שאלות, לא מפסיקים לנוע, נושמים, שמים מוזיקה, ובוחרים את המלווים בקפידה. כל הטיפים להריוניות שעוד רגע יהפכו לאימהות


עברו חלפו להם 40 שבועות מלאים מאותו רגע קסום בו נראו שני פסים ורודים על המקל ואיתם הגיע רגע האושר הגדול.
40 שבועות בדיוק מאז אותה בדיקת דם ראשונה אשר בישרה באופן רשמי שאכן זה זה, את בהריון!
כמה בדיקות עברת מאז: בדיקות גנטיות, בדיקת דופק, בדיקות דם, בדיקות לחץ דם, אולטרא סאונד, העמסת סוכר, עוד פעם אולטרא סאונד, שוב בדיקות דם, קורס הכנה ללידה, כן מרגישה תנועות, לא מרגישה תנועות?... אנחת רווחה, 
ה-כ-ל בסדר! 
עכשיו כשכל הבדיקות סוף סוף כבר מאחוריך וההיריון לקראת סיום מה שנותר לעשות הוא להמתין.
אז נכון שצריך ללכת ולהיבדק כל כמה ימים בשביל המעקב אבל רשמית זהו זמן
ההמתנה...

 לקראת לידה

 בזמן הזה כשהציפייה כל כך גדולה והרצון לחבק כבר בין זרועותיך את התינוק שלך, הרך, המריח והמתוק, מתחילים לצוף ולעלות שוב החששות:  איך זה יהיה? איך אפשר לעבור את זה? כמה זמן זה ייקח? כמה זה יכאב? ואיך אדע מה
לעשות?
לו רק אפשר היה בשלב הזה בדיוק לקבל את התינוק מוכן ועטוף אל חיקך זה היה פשוט מושלם לא? אבל לא. זה לא בדיוק ככה, עד יש עוד שלב אחד שצריך לעבור, שלב אחד אבל כל כך עוצמתי – הלידה. זהו, ובשעה טובה ומוצלחת הגיעו הצירים ואת בדרכך לחדר הלידה.
לקוקטייל ההתרגשות עם הצירים ישנה נטייה לבלבל גם את מצטייני התלמידים של קורס ההכנה ללידה, ועל כן, שיהיה קל יותר לזכור ריכזתי כאן בקצרה טיפים שמומלץ להכניס לחדר הלידה.

1.    הכוח בלדעת - ידע הוא כוח, אל תהססי לשאול שאלות, בקשי  לדעת מה קורה, מהי הערכת המצב, מהו התכנון, ומה עושים עכשיו. שאילת שאלות וקבלת תשובות ברורות מסירים את הערפל ומחזקים את תחושת השייכות וההתחברות לתהליך.

2.    תנועתיות ועיסויים - בשלבי סוף ההיריון עוד בבית לתרגול התנועתיות חשיבות רבה בהכנת
הגוף טוב יותר ללידה, התנועתיות עוזרת להתברגות ראש התינוק בצורה הטובה ביותר אל תוך תעלת הלידה. את אותה תנועתיות חשוב לזכור גם ובעיקר בחדר הלידה, מומלץ להיעזר בכדור פיזיו ולהמשיך ולנוע תוך כדי קבלת עיסוי באזור הגב התחתון. 

3.    נשימות והרפיה – בזמן הצירים נסי להיעזר ולהתרכז בנשימותיך, שאיפה עמוקה תוך כדי תנועה יכולה להקל על הכאב ועוזרת בהתכנסות פנימה אל תוך עצמך. תרגלי את השאיפות והנשיפות עוד בבית כדי שלא יהיו זרות לך בחדר הלידה. עם כל שאיפה ונשיפה נסי להרפות עד כמה שניתן את אזור האגן תוך כדי שמירה על תנועתיות.

4.    מקלחות – בחלק גדול מחדרי הלידה ישנה מקלחת בחדר, נצלי את האפשרות לבלות מתחת למים בזמן הצירים. השימוש במים זורמים עוזרים מאד להרגעת הכאב ולהרגעת הנפש.

5.    מוסיקה – כדאי להכין מבעוד מועד מוסיקה שאת אוהבת לשמוע. תוכלי להקשיב למוסיקה רגועה ולהישאב אל תוך בועה של רוגע או להקשיב למוסיקה קצבית שתעזור לך לנוע לצליליה ולהפוך את התנועתיות בחדר הלידה לטבעית ומהנה.

 6.    ריחות – הביאי איתך ריחות שנעימים לך ואשר את מיודדת איתם עוד מהבית, שמנים למיניהם, נרות נעימים. ריח מוכר ונעים יעזור לך להשתחרר ולהפוך את חדר הלידה למקום יותר ידידותי ונעים.

7.    אלחוש - במידה ובחרת לקבל אלחוש זה הזמן שלך לנוח, מומלץ לא לשכב על הגב אלא על הצד ולשנות תנוחה מדי כ- 20 דקות. טלטולים עדינים של איזור האגן ע"י המלווה יעזרו אף הם לשמור על תנועתיות ויעזרו בהתברגות התינוק אל תעלת הלידה.
 
8.    מלווים – לנוכחים בחדר הלידה ישנה השפעה גדולה עליך היולדת ועל התקדמות הלידה, כדאי לבחון מבעוד מועד מיהם המלווים הכי מדויקים ונכונים עבורך, איתם תרגישי הכי בנוח ואותם תרצי לידך ברגעים אלה.

9.    דולה – נוכחותה של דולה איתה יש לכם הכרות מוקדמת, תאפשר לך להיות נינוחה יותר בחדר הלידה. בנוסף לידיה המיומנות של המיילדת תדעי שנמצאת איתך בכל רגע נתון מישהי נוספת שעוטפת ומחבקת, שיודעת להרגיע אותך, לנשום איתך, לנוע איתך, לרקוד איתך ולשיר איתך. הדולה תהיה שם
כדי לומר לך את המילה הנכונה בזמן הנכון ותדע לחבר בינך לבין בן זוגך ברגעים בהם גם הוא זקוק להכוונה ולתמיכה.

10.    שינויים –  לעיתים למרות כל התכנונים והרצונות יכולים להיות שינויים של הרגע האחרון השתדלי לקבל שינויים כאלה באהבה ובברכה וזכרי שגם לידה המתנהלת בשונה מהמצופה יכולה להיות עבורך חוויה טובה ועצמתית.


ענת מליסדורף דולה, מלווה תהליכי הריון ולידה, מדריכת הכנה ללידה, דולה לאחר לידה (פוסט פארטום) ומאמנת אישית.


התפרסם בפורטל המשפחה
  http://www.hamishpacha.co.il/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=3297


 

אז למה אני בוכה כל היום?


"אני אוהבת אותו אהבה שאין כמותה, מעולם לא חוויתי עוצמה כזו של רגש ואני לא מצליחה
לחשוב על שום דבר אחר מלבדו.
אז למה אני בוכה כל היום? למה אני כל כך מבולבלת? ככה זה יהיה מעכשיו לעד?
איך ממשיכים מפה?"

מי שחזרה עם תינוק הביתה מכירה את זה היטב. השגרה כבר אינה אותה השגרה, הלילות ללא השינה,
הגוף שהשתנה, ההנקות לאורך כל היום, הבקבוקים, החיתולים, האמבטיות ובליל הרגשות שמטלטל ומתחלף במהירות - משמחה ואושר לבכי ופחד בלתי מוסברים.

זה לא מקרי. מחקרים בנושא מחסור בשעות שינה מראים, כי בנחקרים אשר לא ישנו במשך 35
שעות רצופות נמצאה פעילות מוגברת באזור המוח האחראי גם על איזור הרגש.
לפי מחקרים אלה חוסר שינה בשעות הלילה, מעלה את רמת הורמוני הקורטיזון והורמוני סטרס
אחרים, מעצים תחושות עצב ואף עלול לגרום להתפרצות של דיכאון אחרי לידה.
זוהי אחת הסיבות שבנוסף לחוסר השינה שהוא חלק כמעט בלתי נמנע עם הגעת תינוק חדש הביתה, ישנה בימים הראשונים לאחר הלידה ובעיקר בין הימים השלישי לחמישי נפילת מתח. היא
נקראת בשפה המקצועית "ימי בייבי בלוז" או "דכדוך אחרי לידה".
זה קורה אצל הרבה מאד נשים ובימים אלה ישנה טלטלה רגשית מכל קשת הרגשות החל מצחוק
ושמחה ועד לעצב ובכי. לרגע אחד את יכולה להיות מוצפת באושר בלתי נגמר שיכול להתחלף
במהרה לתחושת חוסר אונים ובלבול.
ימים אלה יחלפו מאליהם ברוב המקרים אולם אם את ממשיכה לחוש תחושות עצב, תחושות של ניתוק סביבתי, חוסר חשק לעשייה וחוסר אנרגיה מתמשכים, מומלץ לפנות לבירור עם איש מקצוע על מנת לשלול אפשרות של דיכאון אחרי לידה.

מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת לצלוח את הימים הראשונים בקלות יחסית ואיך כדאי להתנהל
על מנת שחופשת הלידה תהיה גם חופשה ולא רק קושי ארוך
ומתמשך?


לכי איתו לישון
הצטרפי לפחות פעם אחת ביום לשינה יחד עם תינוקך. השאירי בצד את כל מטלות הבית ודאגי לעצמך. שינה טובה מטעינה מצברים ועושה טוב לגוף ולנפש. בשלב זה בחייך לא מדובר בפריבילגיה כי אם בחובה.

בקשי וקבלי עזרה
אל תהססי לקבל כל עזרה המוצעת לך ובקשי עזרה באופן יזום מהסביבה הקרובה לך. זו יכולה
להיות עזרה עם התינוק או עזרה הקשורה למטלות הבית, בישולים, כביסות וכל היתר. אם
אין מי שיעזור לך סביבך, אל תפסלי עזרה בתשלום.

אכלי טוב
את דואגת במשך כל היום להאכיל את תינוקך, אבל אל תשכחי שגם את צריכה לאכול. ארוחות
מזינות ושתייה מרובה חשובים לך וליכולות התפקוד שלך.

סנני עצות מיותרות
אל תופתעי ואל תתרגשי מכמות העצות שכולם ימהרו לעוץ לך. לאנשים יש כוונה טובה ורצון
לשתף מתוך ניסיונם. אין צורך לאמץ את כל העצות,  קחי לך רק את אלה שאת רוצה
ומהאחרות פשוט תשכחי.

אורחים? רק אם באתם לעזור
זה לא הזמן לאורחים שבאים להתארח. בקשי את הבנתם והתחשבותם, זה בסדר וזו זכותך.
אם הם בכל זאת מגיעים נצלי זאת לעזרה עבורך.

סמכי על עצמך
את יודעת מה נכון לך ומה נכון לתינוק שלך, סמכי על תחושותייך הפנימיות ותני להן מקום
מכובד בחייך.

קחי פסק זמן
קחי פסקי זמן קצרים במהלך היום בהם תעשי משהו למען עצמך. פסקי הזמן הללו חשובים
ומזכירים שיש חיים במקביל לחיתולים. בימים הראשונים כשהכול כל כך עמוס גם שמיעת שיר
שאת אוהבת או מקלחת טובה ומפנקת יכולים לעשות את ההבדל ולהטעין אותך בכוחות
מחודשים.

שתפי מישהו
חשוב שיהיה לך עם מי לדבר. שתפי בקשיים שלך ושתפי בצרכים שלך. זוהי תקופה עמוסה מבחינה רגשית שבה גם את זקוקה לאוזן קשבת ולכתף איתנה, אל תהססי לבקש
חיבוק.

אל תשווי
מה שנכון לך לא בהכרח נכון לחברתך, לשכנתך, או לאחותך, תהיי שלמה עם החלטותיך בנוגע
לטיפול בתינוקך גם אם בהמשך תחליטי שאת רוצה לשנות.

פרק זמן עם הבן זוג
אחרי ההלם הראשוני, כאשר מתחילה להסתדר איזושהי שגרה חדשה צאו את ובן זוגך לפרק זמן קצר. בזמן זה גם תתאווררו שניכם וגם תוכלי לדבר על נושאים אחרים שלא קשורים בחיתולים,
הנקות, בקבוקים ובקבוקים.


אחרי שעשית את כל הדברים הללו הכי חשוב שתזכרי שהתקופה הזו קצרה יחסית וחולפת
במהרה. 
בכל שבוע שחולף את תבחיני איך התינוק שלך עוד קצת גדל ואיך את הופכת למיומנת יותר
ויותר. מבלי שתשימי לב כמעט, הפחד והבלבול יפנו את מקומם לטובת תחושות של שמחה
ואושר. זה יגיע במיוחד כאשר תזכי לחיוך הראשון ותבחיני בשמחה שבעיני תינוקך בכל פעם
שהוא מבחין בך.



פורסם בפורטל המשפחה
  http://www.hamishpacha.co.il/index.php?dir=site&page=articles&op=item&cs=3182&category=3011